משמח לראות שהמודעות לנושאים סביבתיים עולה בשנים האחרונות. יותר ויותר אנשים מאמצים צעדים לשמירה על הסביבה, וחלקם גם פועלים אקטיבית להעלאת מודעות או להשפעה על החלטות מדיניות. הנושא הכה חשוב הזה – שמשפיע על התמותה בארץ יותר מהנושאים הביטחוניים והבטיחותיים ביחד, וגם משפיע על בעלי החיים ומערכות האקולוגיות בכלל – זוכה יותר ויותר ליחס המגיע לו. ודווקא עכשיו, כאשר הנושא זוכה ליחס גדול יותר וההשפעה שלנו על הסביבה נהיית גדולה יותר, חשוב לוודא שאנחנו מתבססים על עובדות ולא על אמירות פופולריות לא מבוססות. ולפעמים נראה שההפך מתרחש. א

אחד הביטויים של התופעה הוא היחס הלא פרופורציונלי שנושאים אחדים מקבלים לעומת נושאים אחרים. חשבו, לדוגמה, על סוגיית הפלסטיק. נראה שבשנים האחרונות זו נהייתה הסוגייה המדוברת ביותר בציבור מבין הנושאים הסביבתיים. מתקבל הרושם שרוב המאמצים האקולוגיים מושקעים בנושא הפסולת (המוצקה), ובפרט בנושא הפלסטיק. אך מי שניגש לקרוא מאמרים מדעיים, דוחות ונתונים – מגלה שהנושא הזה מהווה דאגה יחסית קטנה לעומת נושאים אחרים, בהם מושקעים הרבה פחות מאמצים. הפסולת המוצקה לא נמצאת ברשימה הפותחת של הגורמים להכחדת המינים (על אף שבארץ מגבונים הם הסיבה העיקרית לתמותת יעלים – לפי רשות הטבע והגנים), במיוחד אם דואגים להשליך את הפסולת לפח ולא בטבע (מי שמשליך אותה בטבע ממילא לא ישתדל להפחית את כמות הפסולת הכללית שלו). נושאים כמו זיהום אוויר ושינויי אקלים (שהם בהחלט כן ברשימה הפותחת של הגורמים להכחדה, וגם הורגים בני אדם בכמות גבוהה) זוכים ליחס, אך הוא קטן יותר. נושאים כמו בזבוז קרקעות לא זוכים ליחס כמעט בכלל. א

נושא הפסולת הוא כמובן חשוב בפני עצמו, ומשמח מאוד לראות שאנשים מצמצמים את הפסולת שלהם: הפסולת שמגיעה למזבלות תופסת מקום, ותישאר שם לנצח כשהיא מצמצמת את בתי הגידול הזמינים – ובכל זאת הנושא גונב את הבמה לנושאים אחרים, שהשפעתם ככל הנראה גדולה יותר. אין מה לעשות, בקרב על עשייה סביבתית המשאבים מוגבלים, והנושאים השונים נאבקים ביניהם על תקציבים, על קשב ציבורי ועל משאבים נוספים. לכן חשוב להתמקד קודם בנושאים החשובים יותר מבחינה סביבתית. א

ואם גניבת תשומת הלב היא לא בעיה מספיק גדולה בעיניכם, כדאי שתדעו שהתיעדוף של נושא הפלסטיק מכיל גם מסר שקרי: בתוך הדיון על פסולת, הפלסטיק זוכה לשם רע במיוחד. עיקר המאמצים לצמצום הפסולת מתמקדים בצמצום פסולת הפלסטיק, ולפעמים היא מוחלפת בפסולת מסוג אחר. אך השם השלילי שנוצר לפלסטיק הוא מוטעה. המטמנות בארץ אטומות מלמטה ולכן ממילא הפסולת שמגיעה לשם לא מתכלה (או מתכלה בפירוק אי-אורגני ופולטת גזי חממה), וגם כמעט שאינה פולטת נוזלים לסביבה. לכן, לזרוק פסולת אורגנית לפח זה מזיק כמו לזרוק פלסטיק, שניהם לא מתכלים והשאלה היחידה שרלוונטית היא למי מהם נפח גדול יותר. מאחר שפלסטיק או חומר חזק יותר, הנפח של חומרים אלטרנטיביים, עבור אותן מטרות, צריך להיות גדול – ואכן שקיות נייר, למשל, הן בעלות נפח גדול יותר משקיות ניילון, וצנצנות זכוכית הן בעלות נפח הרבה יותר גדול מצנצנות פלסטיק. לכן, מי שלומד רק מהדיונים הפופולריים ולא נחשף לידע מהימן, עלול להחליף את שקיות הניילון בשקיות נייר ולגרום כך לנזק רב יותר. (כשהן מגיעות לטבע – שקיות הניילון מזיקות הרבה יותר, אך אין סיבה שהשקיות של אדם סביבתי יגיעו לטבע). זו רק דוגמה אחת לנזקים שהתיעדוף המטעה גורם להם. לא נעמיק כאן בדוגמאות נוספות, אך נציין שתמיד כדאי להציג את האמת, אין לדעת מתי רושם מטעה יגרום לנזק. א